בישראל הקנאביס חוקי, למטרות רפואיות בלבד, עבור מחזיקי רישיון משרד הבריאות. עם זאת, המדיניות היא של אי-הפללה. עד שנת 2018, חוק פקודת הסמים הישראלי, לא הבחין בין קנאביס לסמים אחרים. אך, ב-2018 חוקק תיקון לפקודת הסמים, המחריג שימושים חד פעמיים בקנאביס וקובע קנסות למי שנתפס פעמיים צורך בו. במובן זה, ישראל נוקטת מדיניות סבלנית כלפי צרכני קנאביס, מדיניות של אי הפללה. אבל עבור פעילים וצרכני קנאביס רבים, זה לא מספיק. הם מצפים ללגליזציה מלאה שתסייע באסדרת השוק ותעזור גם למי שזקוקים לקנאביס לצרכים רפואיים אך מתקשים לקבל רישיון בשל מדיניות נוקשה.
קנאביס רפואי- תחזיות משרד הבריאות:
דו"ח של משרד הבריאות שהוגש לאו"ם מציג תחזית של זינוק מטאורי בצריכת קנאביס רפואי בישראל בשנת 2023. על פי הדוח, בשנה זו תחול עלייה משמעותית של בין 60 ל-70 אחוזים בכמות הקנאביס שתיווצר ותיובא לישראל, שהם 85.4 טון קנאביס- נתון הגבוה ב-74 אחוזים מבתקופה הקודמת בשנה שעברה. נתונים אלו מוכיחים כי קנאביס למטרות רפואיות הוא יעיל ולכן עוד ועוד צרכנים מבקשים להיעזר בו לטיפול במחלות ובעיות רפואיות. נכון לפברואר 2022, בישראל יש 110,729 בעלי רישיון קנאביס רפואי, דוח זה מצביע על זינוק נוסף במספר צרכני קנאביס רפואי בישראל.
לגליזציה של קנאביס בישראל:
לגליזציה של קנאביס משמעה הפיכתו לחוקי: לצריכה, לגידול, לשיווק ולממכר. אלא שלצד קנאביס רפואי ומדיניות אי הפללה, ישראל עושה בעשורים האחרונים צעדים לכיוון לגליזציה מלאה. כך למשל במרץ 2020, נערכו בישראל בחירות. בהסכם הקואליציוני של הממשלה החדשה, התחייבו חברות הקואליציה, לקדם "הסדרה המלאה של שוק הקנאביס כולל הקנאביס הרפואי". תומכי הלגליזציה המלאה קיוו כי השינוי יאפשר סוף סוף צריכת קנאביס ללא חשש מעבירה פלילית. אבל מצבה הלא יציב פוליטית של ישראל, יחד עם מערכות בחירות חוזרות ונשנות, לא קידמו את המהלכים האלו ולמעשה המצב נשאר כשהיה. תומכי הלגליזציה רואים ברפורמה שהועברה בישראל ב-2017, לא מעודכנת וסובלת מפגמים רבים.
רפורמת הקנאביס:
"רפורמת הקנאביס", היא השם שניתן למהלכי האסדרה של שוק הקנאביס בישראל. קנאביס כאמור אינו חוקי לשימוש בישראל, אולם בסעיף 7 לחוק יש היתר מיוחד לשימוש בקנאביס רפואי, עבור מי שהמשרד יקבע כי זכאי לכך ברישיון. בשנות ה-90 החל המשרד באמצעות יק"ר, היחידה לקנאביס רפואי שהקים, לספק רשיונות קנאביס לחולים. אולם, לא היו כללים מנחים או נהלי גידול ושיווק מסודרים וככל שהעלייה במספר מבקשי הרישיונות גדלה, כך הבינו במשרד כי יש להסדיר את הנושא. ביוני 2016 התקבלה החלטת ממשלה 1587 לאסדרה (רגולציה) של שימוש בקנאביס למטרות רפואיות ומחקר. יק"ר קבעה את התנאים לקבלת רישיונות הן מצד הצרכנים והן מצד המגדלים והספקים. כמו כן נקבעו תקני איכות מחמירים (IMC-GAP ו-IMC-GMP ) המבטיחים ייצור וגידול קנאביס בסטנדרטים גבוהים, בדומה לתקנים לייצור תרופות. למרות שהרפורמה הסדירה לראשונה את מעמד הקנאביס הרפואי, היא זוכה לביקורת רבה. השלב הבא ברפורמה שטרם הושלם במלואו, מכונה "רפורמת הקנאביס במרשם רופא", במסגרתה יונפקו על ידי רופאים מאושרים, מרשמים לקנאביס רפואי במקום רישיונות.
הביקורת:
לתומכי לגליזציה מלאה של קנאביס יש ביקורת רבה על מעמדו החוקי של קנאביס בישראל כיום ועל הרפורמה. גם צרכני קנאביס רבים חשים כי הרפורמה הרעה את מצבם. לפני הרפורמה, צרכנים רבים רכשו את הקנאביס מאחת מהחברות מורשות לגידול קנאביס רפואי. אלו העניקו ייעוץ ישיר למטופל בנוגע להתאמת הזן ולמינון. כיום ניתק הקשר בין המגדלים למטופלים ונוצרה שרשרת אספקה ארוכה- הצמח עובר מהמגדלים למפעלים ומשם הוא נארז ומופץ לבתי המרקחת. בנוסף, מרשמי הקנאביס אינם מתייחסים לזני קנאביס אלא רק למינון ולאחוזי הרכיבים. כך שעבור צרכנים רבים המוצר שהם מקבלים אינו מדוייק עבורם. ואחרי כל זה תומכי הלגליזציה טוענים כי כל זמן שקנאביס אינו חוקי למטרות פנאי, קיים שוק שחור של מוצרים ללא פיקוח וקיימים חסמים עבור צרכני קנאביס רפואי שאינם מקבלים אישור לרכוש אותו למטרות אלו. לגליזציה לטענתם תעניק טיפול טוב יותר גם עבור מי שצורכים קנאביס למטרות רפואיות.
שמן CBD לקנייה
שמן CBD הוא שמן המופק מצמחי המפ שהם זני קנאביס דלים ב-THC (פחות מ-0.3%).
זנים אלו עשירים ב-CBD שהוא קנבינואיד חסר השפעה פסיכואקטיבית ומצד שני, אנשים נוטלים אותו לשיכוך כאבים, הרגעה, הקלה במצבי חרדה, דלקות מפרקים, הפרעות שינה ועוד.
לקניית שמן CBD, לחץ על תמונת המוצר ותועבר לאתר canabd להשלמת תהליך הרכישה.
